רש"י על חולין צ״ה ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין צ״ה ב:ד׳
4 אֶלָּא רַב, הֵיכִי אֲכַל בִּשְׂרָא בְּשַׁעְתֵּיהּ, דְּלָא עלים מַעֲלֵים עֵינֵיהּ מִינֵּיהּ? אִיבָּעֵית אֵימָא: בְּצַיְירָא וַחֲתִימָא, וְאִי נָמֵי: בְּסִימָנָא, כִּי הָא דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא מְחַתֵּךְ לֵיהּ אַתְּלָת קַרְנָתָא.
פירוש רש"י על חולין צ״ה ב:ד׳
4 אלא רב היכי אכיל בשרא - הואיל ובהעלמה אסר ליה:
5 ומשני בשעתיה - מיד כשנשחט:
6 אתלת קרנתא - לכל חתיכה ג' קרנות ומשום סימן שלא יגנבו ממנה אנשי ביתו: